תשובה מהירה לשאלה הזו? כולם.

לפני כמה מאות שנים, כשהטלפון הומצא (במהלך המאה ה-19), מה שנסלל לשם תקשורת במרחקים ארוכים היה נחושת.
זה שימש לטלפוניה בהתחלה, ועד מהרה גם שימש לתקשורת נתונים.

הנחושת מושפעת מתנאים שונים  באיזור כמו מזג אוויר, הפרעות אלקטרומגנטיות ועוד.

איך  תשתית הנחושת עובדת בפועל?
על גבי הנחושת עוברים פולסים חשמליים מקצה לקצה, מהארון האיזורי של חברת התשתית אל המודם שיושב בבית.
הארון האיזורי מכיל בתוכו משדר, והמודם בבית הוא המקלט.
ככל שהמרחק בין הנקודה בה יושב המודם בבית, רחוקה יותר מהארון האיזורי כך יהיה ניחות גבוה יותר (דבר שגורם לבעיות סנכרון, מהירות, וקריסות קווים גם לפעמים).

אז אמרנו שפולסים חשמליים עוברים על גבי הנחושת, ובהתאם גם מושפע גם מתנאים איזוריים (מכשירים תעשייתים שעובדים בתדר גבוה וגורמים לשיבושים ועוד).

ואיך הסיב אופטי עובד?
התקדמנו קדימה, למהלך המאה ה-20, לאט-לאט הסיב האופטי נכנס לשימוש בתעשייה.
הסיב עצמו מבוסס זכוכית  (ולכן גם אומרים ששביר בחלקו), ועל גבי הזכוכית עוברים פולסים של אור (מישהו הזכיר להעביר מידע במהירות האור?).
לעומת נחושת, סיב אופטי לא מושפע מאורך הכבל (השפעה זניחה לעומת התוצאות שניתנות), ויכול להעביר מהירויות גבוהות יותר באורכים ארוכים יותר מאשר על גבי הנחושת.

כשחברות התקשורת הבינו שיקר יותר לתחזק תשתית שמלווה בתקלות שמושפעות מתנאים איזוריים, ועם איחור אופנתי שהיה לישראל של כעשור מחלק מהעולם-
התחילו בשנים האחרונות לפרוס את הסיבים האופטיים.

יתרון נוסף לתשתית זו, על גבי הסיב האופטי ניתן להציע רוחבי פס גדולים שמגיעים לעשרות וגם מאות גיגות, על גבי אותה התשתית,
ולא נדרשת החלפה של התשתית לקפיצה בין המהירויות של מעל גיגה.

אז בפעם הבאה שמדברים אתכם על תשתית מבוססת סיבי אופטי- תזכרו את היציבות שבמרבית המקרים יציבה יותר מהתשתית הקיימת שלכם,
ואת האפשרות לקבל רוחבי פס מהירים יותר.

סרטון קליל שמסביר את הנושא בצורה פשוטה וגרפית- לחצו כאן

בחלק מהמקרים, חברת האינטרנט שלכם תציע שדרוג במחיר זול יותר מהחבילה הקיימת שלכם.

רוצים לבדוק האם הסיב האופטי של פרטנר- פריווט פייבר הגיע אליכם? לחצו כאן!