עם התרחבות פריסת הסיבים האופטיים ברחבי הארץ, הגיעו המשתמשים המתקדמים יותר- המקצועיים, בעלי הידע הטכני ושמו לב לבעיה רצינית. 

חלק מספקיות האינטרנט שמציעות חבילות על גבי סיבים מקשות במכוון את החיבור עם נתב פרטי, חלקן לא מאפשרות בכלל חיבור של נתב פרטי לרשת שלהן, וחלקן מאפשרות בתשלום חודשי. 

חלם? זה כאן! 

במדינות אחרות, המחוקק דאג להבהיר בצורה ברורה- חיבור עם ציוד פרטי צריכה להיות לבחירתו החופשית של הצרכן. 
דוגמאות מהעולם: ארצות הברית (כבלים בפרט),  באיטליה – בפרט (אינטרנט מכל סוג חיבור שהוא), באירופה (בכלל).

אם ועד שהמחוקק במדינת ישראל יחליט להתערב (בתקווה לטובת הצרכנים), בוא נעשה סדר באפשרויות שעומדות לטובת הצרכן נכון להיום.

מדובר כמובן ברווח תפעולי קל במרבית המקרים לספקית האינטרנט, שכן, בלא מעט מקרים, אחוז התקלות כשהציוד תקין, והתשתית תקינה- הוא נמוך מאוד. 

למען ההגינות, נתחיל בעובדה שנושא הציוד הפרטי, בימינו אנו- עדיין לא מתאים לכל אדם. 
ישנם פערי ידע טכניים שלא מאפשרים היום לכל אדם להתחבר עם ציוד פרטי, אבל אני מעריך שעם הזמן, וככל שספקיות האינטרנט יקלו את השימוש בציוד, הוא יתאים יותר- כיוון שלא תהיה זריקת אחריות הדדית. 

התחלנו את הנושא בשיתוף פעולה עם YNET, ושם- זו הייתה ההתחלה- במדריך הזה 

בוא נתחיל בלהבדיל ולהסביר-
מה הוא מודם, ומה הוא ראוטר?

מודם הוא הרכיב שמתחבר לתשתית שלנו, ומפענח את הנתונים לכדי תקשורת דיגיטלית, חלק מהמודמים פשוט ממירים את האות שנקלט מהתשתית מחיבור אחד לאחר (ונקראים ממירי מדיה). 

ראוטר (בעברית- נתב) הוא זה שאחראי על ניתוב תעבורה- מהבית שלנו, לאינטרנט העולמי, וגם כחלק מזה דואג לתקשורת מול ספקית האינטרנט שלנו. 

מה אני מרוויח משימוש בציוד פרטי? למה זה כל-כך חשוב? 
 בחלק ניכר מהמקרים צרכן ירכוש ציוד שמבחינת יכולות ותכונות יהיה מתקדם יותר ובעל "סיבולת" גבוהה יותר להחזקת תעבורת רשת ממספר רב של מכשירים (MU MIMO) ותעבורת רשת גבוהה. 
שלא נדבר כמובן על החסכון הכספי שמחזיר את עצמו לאחר כשנה-שנתיים במקרה של הציוד הזול יותר, או קצת יותר מזה במקרה של ציוד יקר.
והחשוב מכל- חסם תחרותי שיוסר מהדרך.
כשיש לי נתב משלי אני יכול לעבור מחברה לחברה (בין החברות שמאפשרות כמובן שימוש בציוד שלי) בלי בעיה, בלי ההתנייה הפסיכולוגית של החזרת ציוד לחברה, וככה לקוחות יכולים בהתאם למחירים ולהבדלי איכות בין מוצרים לעבור בין חברות בלי המון בעיה. 
בדומה לרכישת מכשירי סלולר שלא דרך החברה, מה שלא יוצר תלות בחברה אחת.

חלוקה לפי סוגי תשתיות:

על גבי הכבלים-נחושת של הוט (תשתית ה-COAX)- אין אפשרות לחבר נתב פרטי בצורה קלה. 

משתמשים מתקדמים מחוייבים בשכירות או רכישת הנתב מחברת הוט- להיכנס להגדרות הנתב ולהפוך את הנתב למצב BRIDGE (גשר) שהופך אותו למודם בלבד, כאמור, מיועד למשתמשים מתקדמים בלבד.

משם, תוכלו לחבר את הנתב שלכם, אחרי שהציוד של חברת הוט מוגדר במצב מודם (גשר-BRIDGE) 

להבדיל מהעולם, שם ניתן לרכוש מודמים/מודם-ראוטר בשוק החופשי בעלות המוערכת בכ-70 דולר לטכנולוגיה שמשרתת היום את חברת הוט. 
בעולם נהוג כי כל חברה מחוייבת לשקף באתר האינטרנט שלה, את הציוד אשר היא מאשרת לחיבור לרשת שלה, בדגש על ציוד שנמכר בשוק החופשי.

לדוגמא מיני דוגמאות רבות:
חברת Cox האמריקאית משקפת ללקוחותיה את הציוד שבו הם תומכים באתר האינטרנט שלה, בלחיצה כאן תוכלו לראות את הרשימה המלאה.

בתשתית הנחושת של בזק- עד -200 מגה- ניתן להתחבר עם כל מודם-ראוטר התומך בטכנולוגייה 35B. 

עד פה- היה קל, פשוט, ברור. מפה, מתחילים להסתבך.
חברות האינטרנט שמחות להרוויח מהבלבול- עלויות שכירות ציוד שמסתכמות בין 60-300 ש"ח לשנה למשק בית. 

בסיבים אופטיים זה מתפצל לפי טכנולוגייה בה החברה פורסת ומשתמשת, וכמובן לפי מדיניות החברה. 

במדינת ישראל נהוג השימוש ב-2 סוגי טכנלוגיות עיקריות המבוססות סיבים אופטיים- טכנולוגיית ה-P2P, וה-GPON.

ה-P2P  במרביתו מזכיר את התכנון של תשתיות נחושת של בזק- מחברים מודם/מודם-ראוטר מהחנות, ועובד. פשוט. 

בסיבים- טכנולוגיית ה-P2P פשוטה לתפעול טכני.
מגיע סיב הביתה, הטכנאי מחבר רכיב מלבני כסוף שמו SFP, ומפה- ניתן לחבר לכל ממיר סיב בשוק החופשי, ומשם- לכל ראוטר. מה טוב ומה נעים. פשוט. קל. 

למשתמשי טכנולוגיית ה- P2P של אנלימיטד (הפריסה הישנה שהייתה עד 2018)- מגיע כבל רשת, ישירות לראוטר.

לעומת זאת, טכנולוגיית ה-GPON- מזכיר באופיו הטכני את חיבור הכבלים של הוט-
המערכת מוגבלת לציוד שמאושר ורשום במערכות המחשוב של החברה, אלו פשוט מגבלות הטכנולוגייה.

מה המצב הרצוי?
שכל חברת אינטרנט תספק את המודם שלה (ממיר סיב עד גיגה, או SFP במהירות של מעל גיגה), ללא עלות, כחלק מדמי המנוי- כמו שנהוג בכל מקום אחר. 
במצב כזה, צרכן יכול לבחור אם להשכיר נתב (מודם-ראוטר) מהחברה, או שמא להתחבר עם נתב משלו כשיש לו את הממיר סיב (מודם). קל, פשוט, עובד. 

במצב שמבחינת מדיניות היא בוחרת שלא לספק- לאפשר רכישת ציוד שקיים בשוק החופשי, ובצורה פשוטה- לאפשר לחבר אותו לכל לקוח.

למען ההוגנות- בעולם על גבי תשתית ה-GPON נהוג שספקית האינטרנט מספקת את המודם, ומצב בו צרכן צריך לרכוש מודם לתשתית GPON בשוק הפרטי הוא לא נהוג או נפוץ עקב המורכבות המערכתית- שנדרשים בפתיחת המערכות לעוד סוגי ציוד.
מורכב לחברה, מורכב לצרכן- ואין בזה צורך- ובחברות שמגלות הגינות כלפי לקוחותיהם, לא היה נדרש פתרון כזה.

מה בפועל קורה? 

בלגן, כל חברה מציעה לפי ראות עיניה בלי סדר הוגן כלפי הצרכן, בתקווה שזה ישתנה.

לפני שנתחיל, ישנה רשימה עדכנית של הציודים המורשים לחיבור לרשת בזק. 
הרשימה מתעדכנת על ידי בזק על בסיס קבוע
כלומר, ספקיות שעובדות על גבי שוק סיטונאי ו-"רוכבות" על גבי תשתית בזק בבית הלקוח,
יכולות לבחור כחלק מהמדיניות שלהן, לאפשר ללקוח במידה וימצא לרכוש ציוד שמאושר על ידי בזק, ולחבר אותו דרכן, וכך לאפשר לצרכן לחסוך בתשלום החודשי.
לצערנו, רוב הספקיות בוחרות שלא לאפשר את זה, כל ספקית מסיבותיה שלה. 
קישור לרשימת הציוד מאתר בזק- כאן

נתחיל בבזק- שעובדת על גבי טכנולוגיית GPON- 

בזק בתחילת דרכה סיפקה רכיב שנקרא SFP (שמתאים למספר מצומצם של נתבים בשוק), ללא עלות לכל צרכן שביקש.
סך-הכל הוגן, מפה צרכן יכול לרכוש ממיר מדיה בעלות של עד 100 ש"ח בשוק החופשי להגדלת היצע הנתבים שאליהם הוא יכול להתחבר. 
כיום, לעומת זאת- צרכן נדרש ברכישת ציוד שמגיע לכ-300 ש"ח באופן חד פעמי כדי לחבר את הנתב שרכש.

החלטתם לקנות מבזק את הציוד ישירות?
תשלמו 180 ש"ח עבור SFP המכיל רכיב אימות לתשתית שלהם (בז'רגון המקצועי- SFP ONT)-
לחלק מהטכנאים יש את הרכיב אצלם למכירה במעמד ההתקנה, במידה שלא- ניתן להשגה בחנויות בזק (קנייה בסניפים בלבד, אין באתר),
בנוסף תשלמו עוד כ-80-100 ש"ח בשוק החופשי על ממיר מדיה.
עלויות לא זולות שבטוח לא "קורצות" למשתמש פשוט להתחבר, עדיף לשלם כבר דמי שכירות לבזק על הנתב שלה באופן חודשי- וכמובן, הרווח כולו של בזק.
כאפשרות ביניים, ניתן לרכוש מאתר עלי אקספרס ציוד שמאושר על ידי בזק למהירות עד גיגה בכ-70 ש"ח, לבעלי ידע טכני בינוני- מדריך עם הסבר מקיף, כאן.

מתחברים לבזק עם ציוד שרכשתם- בחנות בזק או בשוק החופשי?
בחלק מהמקרים טכנאי בזק שמגיע אליכם הביתה להתקנה יוכל להפעיל את הציוד במערכות בזק, במידה שלא- ניתן ליצור קשר עם מוקד התמיכה הטכנית של בזק 166,
והם יוכלו להפעיל את הציוד ולשייך אליכם למנוי.

סלקום- ספקית אינטרנט שמציעה סיבים על גבי תשתית אנלימיטד בטכנולוגיית GPON, או בשוק הסיטונאי על גבי בזק 
למשך כשנה, סלקום לא אפשרה בצורה קלה ופשוטה להתחבר עם ציוד פרטי.
כיום לאחר לחץ צרכני רב, לקוחות סלקום יכולים להתחבר עם נתב פרטי, סלקום מציעה ללא עלות את הממיר מדיה ("מודם") כחלק מדמי המנוי. 
מהציוד שסלקום תספק בהתקנה, תתחברו באמצעות כבל רשת לנתב שברשותכם.

פרטנר- שפועלת על גבי תשתית P2P ו-GPON
על גבי תשתית ה-P2P שלה כמובן שחוץ מ-ממיר סיב לא נדרש כלום. 
הם מספקים את רכיב ה-SFP (אליו הסיב מתחבר) ללא עלות כחלק מדמי המנוי.
את הממיר סיב ("מודם") או בשכירות של 5 ש"ח בחודש (מה שבעבר היה בחינם- לכולם), או ברכישה בשוק החופשי בעלות חד-פעמית של 80-100 ש"ח. 
היינו מעדיפים לקבל את זה כמו בעבר ללא עלות, ובכך להקל על חיי הצרכנים עם פחות בלבול ויותר פשטות. 
על גבי תשתית ה-GPON (בין אם בשוק סיטונאי של בזק, או בפריסה עצמאית שלה שקיימת בחלק מהמקומות) – פרטנר מחייבת בהשכרת ממיר מדיה ("מודם") מהחברה בעלות 5 ש"ח לחודש. 

הוט- כמו בנחושת, כך גם בסיבים
לעומת הנחושת, ששם עוד היה מעקף למתקדמים, פה לצער המתחברים אין מעקפים. 
לא ניתן בסיבים דרך הוט להתחבר בכלל עם נתב פרטי.

עדכון 24/06/2023- תכירו את גילת טלקום

גילת טלקום- תכירו את המתחרה החדשה שעשתה רעש- בגלל המחיר, אבל גם בגלל האפשרות לחיבור ציוד פרטי!
גילת טלקום היא ספקית אינטרנט חדשה במגזר הפרטי, אבל לא במגזר העסקי. 
היא מוכרת מאוד בתחום התקשורת הלוויינית, ולאחרונה גם נכנסה כספקית אינטרנט חדשה במגזר הפרטי.
היא באה ומציעה הצעות די אטרקטיביות במחיריה שמוגדרים כיום בגזרת הלואו-קוסט, אבל חשוב מזה- היא מאפשרת לחבר כל ציוד פרטי שמאושר ברשת בזק.
יש לכם ציוד שקניתם בחנות, או בעלי אקספרס הקרוב לביתכם ויש לכם כבר סיב מחובר לבזק? המעבר דרכה הוא הפשוט ביותר ברוב המקרים.

ומה לגבי ספקיות האינטרנט הקטנות יותר שפורסות באיזורי הפריפריה?
חלקן מאפשרות לחבר ציוד פרטי, חלקן לא. 

רגע- לא סיימנו!
אם החלטנו לחבר את הראוטר הפרטי, לכל אחת מהחברות- אין אפשרות להשכיר קו טלפון מחברת האינטרנט. 
מבחינתן, נתב פרטי לא הולך ביחד עם קו טלפון על גבי אינטרנט (VOB).
אין היגיון במדיניות כזו, שכן חברות בחו"ל מציעות שירות כזה בתשלום- וחלקן אפילו הוגנות מאוד כלפי הלקוח- כמו במדריך שפרסמנו לצרכן על האופציות לקו טלפון דרך נתב פרטי.

נקווה שיום אחד כל המדיניות תשתנה גם לטובת הצרכן ולתועלתו האישית.