שינוי החוק לגבי חיבור ראוטרים לסיבים אופטיים- ומה זה אומר לצרכן?
לאחר עבודה מאומצת של כ-4 שנים, סוף כל סוף כל אזרח יכול להתחבר לאינטרנט בסיבים אופטיים, כל עוד שיש תשתית בכתובת שלו- עם הראוטר שלו, אם הוא חפץ בכך.
זו השורה התחתוונה פה.
נתחיל קצת ברקע הטכני והיסטוריה (אם תדע מאין באת, תדע לאן תלך):
בתקופות הנחושת- היו 2 סוגי תשתיות נחושת- הקורא הממוצע בבית יכיר אותם כ"בזק" ו-"הוט:
השמות המקצועיים שלהם זה תשתית DSL (ADSL/VDSL)- שהייתה ועדיין בשימוש בזק, או כבלים- DOCSIS- שהייתה ועדיין בשימוש הוט.
ב-4 שנים האחרונות פריסת הסיבים תפסה האצה משמעותית וכמעט בכל מקום יש בין פריסת רשת סיבים אחת ל-2 (כשחלק מהמקומות אפילו מציעים 3).
אחד העיוותים שנרשמו בתקופת השימוש בתשתית הנחושת, זה שבתשתיות DOCSIS הייתה מחוייבות להשכרת ציוד בצורה כפוייה מספקית האינטרנט או התשתית.
לכתבה שפרצה מבחינתנו את הסכר עבור המון משתמשים
כיום, השימוש של ספקיות האינטרנט הוא בתשתית סיבים בטכנולוגיית GPoN- היא קלה יותר לתחזוקה, זולה יותר לתחזוקה ותפעול,
וניתנת לשדרוג מהירויות יותר בקלות (באופן יחסי) מטכנולוגיית ה-P2P שהייתה נהוגה לפריסה על ידי חברת פרטנר.
מאחר ומרבית חברות האינטרנט בסוף מונעות על רווח תפעולי של ציוד שבשכירות, לא היה להן כל אינטרס מוכח לפתוח את השוק ולאפשר ללקוחותיהן לחסוך את העלויות של הציוד.
עקב העובדה שטכנולוגיית ה-GPoN היא דומה בתכונות הטכנולוגיות שלה ל-DOCSIS, שוב, חזרנו לתלות כפוייה בהשכרת ציוד מספקיות האינטרנט.
החל ב-30/06/2024, כל ספקית אינטרנט בחברת ישראל מחוייבת לפרסם את רשימות הציוד שנתמך ומאושר לחיבור ברשת שלהן.
ככה החוק קובע, מ-30/06 כל חברה מחוייבת לחבר את הציוד שקניתי מהחנות בתנאי שמופיע ברשימה לפי התנאים שלהם.
קישור להחלטת משרד התקשורת בנושא הזה
לפוסט מה-30/6 בנושא השינוי המיוחל
נעבור לעיקר- הציוד עצמו.
חובת שימת לב: ככל שאני אישית הייתי מעדיף שכל אדם יתחבר עם נתב פרטי או מודם וראוטר פרטיים, זה פשוט לא מתאים לתפעול של כל אזרח.
במעבר לשימוש במודם/ מודם-ראוטר פרטי, אתם לוקחים אחריות על ניהול רשת האינטרנט שלכם.
(זה מתאים לחלק מהאזרחים, ולחלק אחר פשוט לא- ושני המצבים בסדר)
לפני שנצלול לציוד, נחלק את תחומי האחריות בשימוש במודם פרטי (מה שנקרא ONT) , מודם-ראוטר פרטי, מודם מושכר מהחברה, או ראוטר שכולו בניהול החברה.
במצב "רגיל"- בו צרכן משלם על מודם-ראוטר לחברת האינטרנט- כל האחריות לטיפול בתקלות/ תיקון תקלות, היא על החברה.
במצב בו צרכן משלם שכירות על המודם (Bridge ONT) אך אנחנו מחוברים עם ראוטר פרטי-
החברה אחראית עד למודם כולל.
כלומר- בתקלות תשתית, או תקלה טכנית במודם, היא באחריות החברה ללא עוררין.
כל ניהול של הרשת הביתית, או תקלה בנתב- היא על אחריותכם.
במצב בו צרכן רכש את המודם/ מודם ראוטר מהחנות, ומשלם רק על שירותי התשתית והספק,
האחריות של ספקית האינטרנט הוא על תקינות התשתית- היתר באחריותכם.
לשמחתנו, בסיבים אחוז התקלות הוא נמוך מאוד (בשונה מהנחושת שהייתה מושפעת מהמון הפרעות איזוריות וסביבתיות)- אם בכלל- במידה שההתקנה הראשונה נעשתה כראוי, ככה שסביר להניח שאם תהיה לכם תקלה- היא לרוב תגיע כתוצאה מתקלת תשתית.
אחרי שחילקנו אחריות בין הצדדים, מי אחראי ומי אשם בכל דבר- נצלול לעומק.
בסיבים אופטיים תחת טכנולוגיית GPoN הרכיב שמתחבר לאינטרנט נקרא ONT- Optical Network Terminal unit- או בעברית, סיים רשת אופטי
הסיים רשת הוא בעצם המודם שלנו- הוא זה שמתחבר לסיב ו"הופך" אותו לאינטרנט הביתי המוכר.
סיים רשת יכול לבוא במספר צורות-
רכיב שנקרא SFP (SFP ONT)-
יש נתבים שמאפשרים הכנסה שלו ישירות- כך שלא נדרשת כל המרה נוספת- בעיקר מדובר בנתבים מקצועיים/ נתבים יקרים לגיימרים, פחות העיסוק שלנו במאמר זה.
ברכישת רכיב נוסף שנקרא ממיר סיב- יכולנו להשמיש אותו לשימוש בכל נתב ביתי מוכר וידוע, וזה מה שכל משתמש מתוחכם היה עושה טרם מועד תחילת החוק- דבר שייקר מאוד את העלויות ולא היה בנגישות ובזמינות מלאה לכלל האוכלוסייה.
רכיב שנקרא Bridge ONT-
רכיב שנקרא ברידג'- באנגלית גשר, או מגשר.
זהו הרכיב הנפוץ ביותר ובשימוש בעיקר, אליו נכנס סיב שספקית האינטרנט תתקין לנו בבית, וממנו ייצא כבל רשת ישירות לנתב שלנו.
חלק מהספקיות מחלקות אותו בשלב זה ללא עלות, חלק בעבר חילקו ללא עלות, והיום גובות תשלום כחלק מחשבון האינטרנט החודשי שאותו משלמים לחברה.
תארו כמה כסף זה מרוויח לחברות כשאתם כבולים אליהם בלי יכולת לבחור אחרת? בין 5-25 ש"ח לחודש, פר לקוח.
והסוג שאתם מכירים הכי טוב-
CPE GW ONT- ועברית- נתב שהוא סיים רשת, או בעצם- מודם ראוטר.
נכנס אליו סיב ויוצא WIFI, כבלי רשת לרשת הביתית, ובעצם הכל.
מה ש-99% מהאוכלוסייה בישראל משלמת עליו כ-20-30 ש"ח בחודש.
במאמר זה יפורסמו רשימות הציוד כפי שפורסמו/ יפורסמו על ידי חברות התקשורת בישראל, על פי חוק.
נתקלתם בספקית אינטרנט שלא פועלת לפי החוק, ולא מאפשרת חיבור ציוד פרטי/ אי פרסום הרשימות?
אם אתם לקוחות אותה החברה, כתבו למשרד התקשורת בפניות הציבור כך שגם החברה לה אתם משלמים תשלום חודשי קבוע, תאפשר לכם לבחור.
יש לשים לב כי הרשימות צפויות להתעדכן על בסיס קבוע, כך שיש לעקוב אחריהם טרם רכישת כל ציוד כדי לוודא שהוא מאושר לשימוש מול הספקית.
רשימות הציוד של הספקיות הן עבור ציוד אשר אושר לשימוש במערכות החברות השונות:
רשימת ציוד לתשתית אנלימיטד-IBC–
על כלל הספקיות שעובדות בתשתית זו לחבר ציוד שמאושר ברשימה זו-
אי חיבור ציוד שמופיע ברשימה זו הינו הפרת כללי הרישיון של חברת התקשורת
רשימת הציוד של יס וגילת טלקום (הרשימה הינה של בזק בפועל)
רשימת הציוד של חברת 019 מובייל (019Mobile)
ככל שיתווספו רשימות של ספקיות אינטרנט חדשות, ונדע עליהם, נדאג שיועלו גם פה.
חברת האינטרנט שלכם עוד לא מופיעה פה?
פנו למשרד התקשורת, בקישור הבא ודרשו שגם החברה שלכם תעמוד בהוראות החוק.
